בשלב זה רצוי לעבור עם החיילים על נטוני השטח מבקעת הירדן ( הרכסים המזרחיים של יהודה ושטמרון) ועד לגב ההר ולהצביע על יתרונות ומגבלות קרקעיים וישובים ( מקומות מסתור, אמצעי מחייה, אוכלוסייה וכד`...) של המחבלים ושל כוחותינו.

המירדפים סיכלו את כוונות המחבלים לחדור באופן ממשי ליהודה ושומרון . באמצעות המרדפים הלכו וסוכלו ניסיונתיהם של אירגוני המחבלים להבקיע דרך יהודה ושומרון ולבצע פיגועים בישובים יהודיים. בתק` נפגעו מאות רבות של מחבלים ע"יט כוחתינו. המירדפים חזרו והעמיקו עקרונות לחימה חיילית מעולה ורמה מקצועית גבוהה. המירדפים העמיקו את ערכי הלחימה של צה"ל ואת דבקותינו בהם, בעיקר בשני תחומים עיקריים: מקומו של המפקד ומוסר הלחימה כמו כן בא לידי ביטוי במירדפים חיילות מעולה ורמה מקצועית גבוהה בלעדיהם לא ניתן היה לחסל חוליות.

ג. הגדרת הסוגיה הסוגיה המובאת עוסקת בשאלת מוסר הלחימה תוך כדי דיון בנושא "טוהר הנשק"- והיא מתבססת על סיפרו של מירדף שנערף בבקעת הירדן בעיצומה של מלחמת ההתשה.
ד. סיפור המרדף
1. תיאור ההתרחשות: ב- 11/3/69 אותרה, באזור הג`יפטליק (גשר אדום), חדירה של חוליית מחבלים מירדן לשטח ישראל. בעקבות גילוי החדירה התפתח מרדף אחרי החוליטה שנעה בכיוון כללי לעבר שכם ממז` לממע`. אנשי המרדף הלכו אחר העקבות שהובילו אותם אל סביבת הכפר מג`דל בני פדיל, השוכן 15 ק"מ דרומית- מזרחית לשכם. כשעיגו לאחת הגבעות, כ2 ק"מ מהכפר מג`דל בני פדיל, הורה מפקד היחידה לאנשיו לעלות על הגבעה ולסרוק אותה. על הגבעה נמצאו מספר מערות, המשמשות למגורי הבדואים ותושבי האזור, שאותם הכירו חיילי היחידה מיוסים באזור. חיילי היחידה התפצלו לשתי קבוצות ונכנסו למערות לבדוק אותן. אחדות המערות היו ריקות ובאחרות נמצאו נשים וילדים- בני משפחות הבדואים היושבים במקום. באחת המערות ישבה אשה והניקה תינוק, לידה ישב ילד על דרגש מזוהם. האשה הביטה בתימהון על קבוצת החיילים שנכנסה והמשיכה להניק, "ראית אנשים בסביבה?" שאל מפקד החוליה את האשה , היא השיבה בשלילה, כאשר היא עוקבת אחרי אנשי המשמר שהאירו בפנסים את קירות המערה. אנשי המשמר יצאו מהמערה: "לפתע",-סיפר אחד החיילים- " נשמעה התפוצצות רימונים מלווה קולות ירי של קלצ`ניקוב. נשכבתי ארצה והתגלגלתי אחורה. ראיתי בפתח המערה שמאחורינו כמה גברים בבגדי חאקי שירו לעבנו. ראיתי סרן יוסי קפלן נופל, רב סרן חנן סמסון, שעמד לידי, החל לרוץ, כפוף כולו ולאחר כמה צעדים כרע ונופל. השבנו מיד אש באש לעבר היורים וכעבור כמה דקות הסתיים הקרב. כשפסקה האש גילו החיילים גופות של שבעה מחבלים. מחבל שמיני נלחק בשבי". בקרב נפלו שלושה מפקדים רס"ן חנן סמסון, רס"ן (לאחר מותו) יוסף קפלן וסמל (לאחר מותו) בועז ששון.
2. קטע קריאה- עדות של אל"מ יהודה רשלי מח"ט הביקעה. * את הקטע תקריא או תתין לאחר החיילים לקריא.
* אפשר לשאול: מהן הנקודות העיקריות בעדות זו? לאחר שיחה קצרה (לא לתת לדיון רחב להתפתח בשלה זה) סכם את הנק` העיקריות: א. במשפט "הינו מוכרחים להתחשב"- להבליט את העובדה שהיה זה הכרח מוסרי, כמובן. ב. שהתשובה לשאלה – האם להשליך רימונים במצב זה רימונים למערה היתה התשובה לשאלה היתה שלילת (כלומר שהתפתחות לא היתה מקרה אלא תוצאה של שיקול דעת).
3. קטע קריאה – עדות מספר לזכר יוסי קפלן ז"ל שוב שאל מה היו הנקודות העיקריות בקטע ואחרי שיחה

 סכם:
* מול דבקות במשימה עד הסוף המזהה מבחינת יוסי עם: "אין ספקות אין רחמים", לא זורק יוסי את הרימון כשהוא נתקל בבדואית וילדיה.
* למרות שיוסי יודע וזוכר מה הערבים מעןללים לנו אין הוא משליך את הרימון.