שלב א`:
החוד מגיע למסלע בשיא גובה, אביקם ומיכאל מצביעים לכיוון השיח.
עופר זז הצידה בכדי הצידה בכדי לאפשר לאיתן ולירז לעבור קדימה והופך להיות ימני קיצוני בדיוק בו הנקיק.
איתן יורד ראשון בנקיק ואחריו צמוד-לירז. איתן עומד מול השיח וממש מאחריו צמוד-לירז.
איתן מסתכל פנימה בעכבר ומצקצק לצדדים וקדימה, בציקצוק השלישי נפתחה מכת אשנ אדירה מימין לשמאל. אביקם מעריך כי מדובר במקלע ע"פ עוצמת האש ומשך האש שאורך ממחסנית בהרבה. גם עופר ומיכאל זוכרים בברור את עוצמת מכת האש ומעריכים שמדובר בכמה קנים, בזמן הפתיחה באש עופר ואביקם רואים את איתן,מיכאל ולירז. הערכת זמן מכת אש ראשונה- 6 שניות. בשניה שלאחר מכת האש- שקט וזמן התעשתות.

שלב ההשטה, עד לגמר הורדת הס"גים והכוח העיקרי למים, בוצע בהתאם ללו"ז המתוכנן ונוצל ע"י הכוחות לתדרוכים אחרונים ולשינון המשימות.
ב-09:00 ירד כוח בודקי החוף לסג"ים והחל לנוע עצמאית לכיוון נקודת ההחפה המתוכננת. באותה שעה החל הכוח לנוע בסג"ים לעבר אח"י מעוז, וחבר עימה ב-20:00. הורדת כוח חטיבת לוחמי 35 והסג"ים החלה ב-15:20 ובשעה 15:21 נמצאו כל הלוחמים בסירות. החלה תנועתם לחוף. בגמר החפתם החל כוח הפשיטה לנוע צפונה בטור אחד לעבר יעדיו. את סיפור הקרב ונפילתם של סרן ניר זהבי וסרן יפתח עין, סיפר הסמג"ד ראובן לעיתון במחנה והם מובאים כאן: 

ביום שבת, 3 ביולי, בשעה 11:30 התקיים תדרוך אחרון למפקדים ולטייסים וסוכמו נושאים שחייבו תיאום הדוק. טרם ההמראה רוכזו הכוחות בבסיס חיל האוויר בדרום סיני. מפקד המבצע, תא"ל דן שומרון תדרך החיילים והדגיש בפניהם את חשיבותו ומשמעותו של המבצע. כמו כן חיזק את הלוחמים ועורר בהם מוטיבציה ואמר שנפל בחלקם לשמש "זרועו הארוכה של צה"ל".

תכנון ראשוני:
ביום ג` 29 ביוני , אחר הצהרים העביר הרמטכ"ל, רב אלוף מרדכי גור, הוראה לאג"מ לבחון אפשרות למבצע צבאי לשחרור החטופים ולהכנת כוח לביצוע הפעולה. הוקם "צוות חשיבה" במטכ"ל, בראשו עמד ראש אג"מ, אלוף יקותיאל אדם ז"ל. עוד היו בצוות- עוזר ראש אמ"ן, עוזר רמ"ח מבצעים. בתחילה נעשו פעולות איסוף מידע וריכוז נתונים באמצעות גורמים שונים ובהם אף קצינים ששירתו בעבר באוגנדה. הופעלה עבודת מטה והוצגו מספר דרכי פעולה אפשריות להשגת המטרה כפי שהוגדרה: שחרור החטופים וחיסול המחבלים וכל אלה שיפריעו לביצוע הפעולה.

ביום ג` 29 ביוני הציגו המחבלים את תביעותיהם.
המחבלים קבעו את נציגם למו"מ, שגריר סומלי באוגנדה, ודרשו מצרפת למנות נציג מטעמה. הם הודיעו כי "מועד האולטימטום הוא יום ה`, 1 ביולי 1976, בשעה 14:00:" אם לא ייענו לתביעותיהם יפוצצו את המטוס ובני הערובה שבו. המחבלים דרשו "עסקת חבילה" באנטבה שם ייערכו החילופים - כל המשוחררים תמורת כל המחבלים. ישראל נדרשה לשחרר מחבלים ידועים אשר נתפסו ונכלאו בישראל במאמצים של שנים.

"אחרי שכל הכוחות היו על הספינות ופרסלר פונה במסוק פונה במסוק דיווחתו לצדו בקוד, שביצענו את המשימה ושאנחנו בדרך הביתה". מספר שקד.
המבצע הסתיים בהצלחה, במחיר 2 הרוגים ופצוע לכוחותינו תוך עמידה מדויקת בלו"ז המתוכנן . מטה החזית הדמוקרטית הושמד ועשרות מחבלים נקברו תחת ההריסות. שלושה מאנשי צמרת הפת`ח וארגון ספטמבר השחור נהרגו.

אביבה (שם היעד): 2 בנייני מגורים של מנהיגי המחבלים: בניין אחד- קומה שנייה: כאמל עדואן- ראש הגזרה המערבית, האחראי על הפעולות בישראל ובשטחים. קומה שלישית: כאמל נאצר- דובר ארגון הפת`ח. בניין שתיים- קומה שישית: מוחמד יוסף נאג`ר- סגנו של עראפת וראש מנגנון המודיעין המבצעי. מיקום הבניינים: בלב ביירות, ברחוב אבן אל ואליד. מפקדי חוליות: אמיתי נחמני, מוקי בצר, צביקה גלעד. מפקד הכוח: סא"ל אהוד ברק.

הטלת המשימה: ביום ו` 16 פבר` 73 , בשעה 14:30 הורדה פקודת המבצע ל "ברדס 54-55" מהרמטכ"ל דוד אלעזר לקצח"ר – מנו שקד. הוראת התכנון קבעה כי " כוח בפיקוד הקצח"ר יפשוט על יעדי מחבלים במחנה הפליטים נהר אל אל בארד "ברדס 54" ואל בדוי "ברדס 55 " יהרוג מחבלים במקום, יפוצץ את מתקניהם , יביא ממצאים מודיעינים ושבויים בעלי חשיבות בלבד."
שיטת הפעולה שנקבעה היא פשיטה ונחתת מהים . כוחות מחטיבת הצנחנים ומהקומנדו הימי הוקצו לביצוע החלק הקרקעי וכוחות חיל הים וחיל האויר הוקצו לסיוע .

3המשך התשת הצבא המצרי במקומות לא צפויים.
3הנחתת מהלומה על הקומנדו המצרי.
3תפיסת שבויים מצרים כקלף מיקוח במשא ומתן לשחרור השבויים שלנו.

האי שדואן הוא אי הבנוי מאלמוגים בשטח גבעי צחיח ונמצא דרומית לשארם-א-שיח`, במפרץ סואץ. צורתו כצורת בננה. בחלקו הדרומי של האי יש מגדלור, שתפקידו לכוון את התנועה הימית והאזרחית.

על האי והמגדלור שמרה פלוגת קומנדו מצרית, מבודדת, שלא ניתן היה לתגבר אותה בכוחות נוספים, דבר אשר הקל על פעילות צה`ל במקום.

למרות הלילה הבהיר, ההתמצאות בשטח הנחיתה המישורי לא הייתה קלה אך מגדל נפט מצפון לתחנת המכ"ם שימש נקודת ציון. ההליכה בחולות הייתה קשה. לאחר שעלו לדרך עפר סלולה התנתקה הסיירת מהכוח העיקרי ופנתה להציב חסימה. כשהגיעו למקום החסימה התפרסו עשרת הסיירים בשני כוחות וסודדו את איזור הפעולה. שעות עמדו בקור וכשזיהו מכוניות מתקרבות דיווחו למפקד הגדוד על כך. זה הורה להם להניח את מטעני הצד ולהמתין. מיד לאחר מכן החלו היריות בתחנת המכ"ם.

המרדף התקיים בדר"כ בנתוני שטח קשים, כשהחוליות החודרות מנסות לנצל את יתרונות השטח וכתוצאה מכך זוכות לא פעם ביתרון ההפתעה. ממרדף השתתפו מצדינו כוחות מובחרים ומוידים (בכלל זה מטוסים ובמסוקים) והם הסייעו גם בשיריון וארטלריה, במידה שתנאי השטח אפשרו זאת. כתוצאה מכך נחשבו החוליות החודרות , לאחר שנתגלו- כאבודות, כשהבעיה הקונקרטית שעמדה בפני כוחותינו היתה- השמדה פיסית.

כאשר אנו בוחנים את קרב המיתלה בפרספקטיבה היסטורית, עלינו לראותו כחלק מתמונות המערכה, על שלביה ומהלכיה. מבחינה זאת, לא היה זה קרב מכריע שהשפיע על המערכה בכללותה. כשם שיכול לקרות במלחמה, הביאה החלטה טקטית של מפקד בשטח, להתפתחות קרב שלא תוכנן בתוכנית המקורית, ובממדיו חרג אף מהיערכות המפקדים בשטח. בוויכוח על הצורך להיכנס לקרב המיתלה, במיוחד לנוכח האבדות הקשות, נחלקו הדעות בעבר, והן חלוקות אף היום. מאידך, חשוב להתייחס לקרב עצמו ולתיאור פעולות הלוחמים והמפקדים במצב החמור אליו נקלעו בגלל בתנאי שטח נתונים.

חבורת הפיקוד הייתה במבוכה. הקשר בין הכוחות נותק, איש מהמפקדים לא ידע בדיוק היכן נמצאים הזחל"מים שנתקעו, ויותר גרוע עדיין לא ידעו היכן נמצאים המצרים. דוידי החליט לשלוח רכב שיחשוף את מקורות הירי. ברור היה שלנהג הרכב לא היה סיכוי לחזור. ראשון התנדב רפול ואחריו חיים נאדל ומשה וחצי. שני נהגים התנדבו: רפי אפרתי ויהודה קן-דרור. דוידי בחר בקן-דרור. יהודה ידע שסיכוייו לחיות קלושים, למרות זאת התניע את הג`יפ ללא היסוס ונכנס למייצר. מיד נורתה עליו אש משני הכיוונים ואחרי מאה מטרים נוספים נפצע קשה וקפץ מהג`יפ. מאוחר יותר חולץ במצב קשה והוטס לבית חולים "קפלן". כבר היה נדמה שיבריא אך לאחר חודשיים מת משטף דם פנימי.

אזור: סיני
מטרה: החזקת ציר מרכזי במהלך מבצע קדש

יחידות משתתפות: גדוד 88, גדוד 890, גדוד 202 והסיירת אריאל שרון ביקש לעמוד על גודל הכוח המצרי המתבצר במייצרי המתלה. לצורך כך ביקש אישור לשלוח סיור לתוך המייצר והאישור ניתן. יותר מאוחר טען דיין כי שרון פירש את האישור כראות עיניו ושלח כוח גדול למדי תחת השם `סיור`. מיצר המיתלה הוא הדרומי שבשני המעברים העיקריים לתעלת סואץ. מי שמחזיק בשני מעברים אלו חוסם את הדרך לתעלה. קרב המיתלה התחולל במייצר חיטן שהוא המייצר המזרחי במיתלה ואורכו כשישה קילומטרים. הצנחנים חשבו שהם יוצאים לסיור מעניין והסיירת החטיבתית אפילו נסעה על משאיות ולא על זחל"מים. כשחלפו על פני הגדוד של רפול רטנו הצונחים על כך שלא יצאו הם לסיור.